כשבכירה במכללה לרפואה משלימה בחרה להגיע אליי לטיפול

המצב

יש הודעות שקוראים פעמיים.

לפני זמן מה קיבלתי פנייה מבכירה במכללה לרפואה משלימה. היא רצתה לקבוע טיפול.

כדי להבין למה ההודעה הזו עצרה אותי, צריך להכיר את העולם שלה. במכללה כזו מסתובבים כל יום אלפי מטפלים ומטפלות: מורים, סטודנטים, בוגרים, אנשים עם ידיים טובות ושנים של ניסיון. אם היא צריכה טיפול, היא יכולה לבחור כמעט בכל אחד מהם. במרחק של מסדרון.

והיא בחרה להגיע אליי.

מה עשינו

את הטיפול עצמו אני שומרת בינינו. אני יכולה לספר רק שהוא התחיל כמו כל טיפול אצלי בקליניקה: כמה דקות של שיחה. שאלות על הגוף, על השגרה, על מה כואב ומתי. ואז נשימה איטית, ומגע מדויק שעובד מבפנים החוצה.

לא שיניתי שום דבר בגלל מי שהיא. על המיטה היא הייתה מטופלת, כמו כל מי שנכנס לחדר. כל מי שמגיע אליי מקבל את אותה תשומת לב, את אותה הקשבה ואת אותו רצון להבין מה הגוף מנסה לומר. ככה זה צריך להיות.

מה קרה

מבחינתי, הצלחתי. עוד לפני שהיא עלתה על המיטה.

כי כשבכירה במכללה לרפואה משלימה בוחרת להגיע אליי, ולא לאלפי המטפלים שסביבה כל יום, זה לא מובן מאליו. מי שחיה בתוך העולם הזה יודעת בדיוק מה היא מחפשת בטיפול. וזו הבחירה שהיא עשתה.

ההערה שלי

אני לא מספרת את הסיפור הזה כדי להתגאות. אני מספרת אותו כי הוא מזכיר לי למה אני עושה את מה שאני עושה, ואיך.

לפי הספירה שלי, כ-95% מהמטופלים בקליניקה חוזרים, ורבים מהם ממליצים לקרובים שלהם. כל אחד מהם הוא סוג של ״הודעה כזו״. כל אחד בחר.

וכשמישהי מתוך המקצוע בוחרת בך, זה גם מחייב. להמשיך ללמוד, להמשיך לדייק, ולא להפסיק להקשיב לגוף שמונח מולי. גם אחרי שנים.

אז אם היא באה, איך אתם לא?

ואם אתם רוצים להבין מה ההבדל בין עיסוי רפואי בקליניקה פרטית לבין עיסוי במקום אחר, כתבתי על זה בפוסט על קליניקה פרטית.

זה סיפור על אמון, לא על תוצאה. כל אחד ואחת מגיעים אליי עם הסיפור שלהם.