דורבן וכאב בעקב: למה זה קורה ומה אפשר לעשות

מה זה דורבן, ומה זה Plantar fasciitis?

דורבן הוא המילה שרובנו משתמשים בה לכל כאב בעקב, אבל לרוב הכאב מגיע מהפאשיה הפלנטרית (Plantar fascia): רקמת חיבור עבה שמתחילה בעקב, נפרשת לאורך כף הרגל ומתחברת לבסיס האצבעות. כשהיא עמוסה הרבה זמן, מתפתח כאב בנקודת החיבור שלה לעקב, ובשם הרפואי קוראים לזה Plantar fasciitis.

הפאשיה מחזיקה את הקשת של כף הרגל, ובכל צעד היא נמתחת ומשחררת. בסוף כל צעד, כשהאצבעות מתכופפות לאחור, הפאשיה נמתחת סביב בסיס האצבעות כמו חבל על גלגלת (מנגנון ה-Windlass). לכן הכאב מורגש במיוחד ברגע שיוצאים לצעד.

לפעמים קוראים לכאב הזה ״דלקת״. אצל חלק מהאנשים רואים בצילום גם זיז גרמי קטן על העקב, הוא ה״דורבן״ המקורי. מה שמעניין הוא שהרבה אנשים עם זיז כזה בכלל לא סובלים, והרבה אנשים בלי זיז סובלים מאוד. כלומר, הכאב קשור בעיקר לרקמות הרכות.

למה זה קורה — לפי מה שאני רואה בקליניקה

מכירים את הרגע הזה, הצעד הראשון מהמיטה, כשהעקב מרגיש כאילו דרכתם על מסמר? רוב מי שמגיעים אליי עם דורבן מתארים בדיוק אותו.

השוק וגיד אכילס

שרירי השוק, התאום (Gastrocnemius) והסולאוס (Soleus), מתחברים לעקב דרך גיד אכילס. כשהם מקוצרים, הם מושכים את העקב למעלה מאחור, והפאשיה הפלנטרית נמתחת מלמטה. כמעט אצל כל מי שמגיע עם כאב בעקב אני מוצאת שוקיים תפוסות.

עמידה, הליכה ונעליים

עבודה בעמידה על משטח קשה, הליכה ממושכת, עלייה בכמות הפעילות בבת אחת, נעליים שטוחות לגמרי או שחוקות, וגם שינוי במשקל הגוף. כל אחד מאלה מגדיל את העומס על כף הרגל.

השרשרת כולה

הגוף הוא מערכת של קשרים. ירך אחורית נוקשה, אגן לא מאוזן או כאב בגב שגורם לנו להעביר משקל לרגל אחת, כל אלה עלולים להעמיס על העקב. לכן לפעמים אני עובדת גם הרבה מעל כף הרגל.

המרצה שלי ל-NLP ושעה אחת של עיסוי

בכל שבוע המרצה שלי ל-NLP נכנסה לכיתה בצליעה. דורבן. כאב שליווה אותה כל הזמן, 24/7.

ואז היא קיבלה ממני טיפול אחד של שעה. עבדתי לאט, בהקשבה לגוף ולנשימה שלה. בסוף הטיפול היא דרכה על הרגל בלי לצלוע, ובמשך חמש שעות לא היו לה כאבים. למישהי שחיה עם כאב כל הזמן, חמש שעות בלי כאב הן הרבה.

חמש שעות זה לא ״סוף הסיפור״, ואני לא מציגה את זה ככה. אבל זה הראה לשתינו כמה מהכאב יושב ברקמות הרכות, ושיש עם מה לעבוד. את הסיפור המלא כתבתי בסיפור הדורבן.

איך אני מטפלת בכאב בעקב?

בכאב בעקב אני מתחילה דווקא רחוק מהעקב: בשוק ובגיד אכילס, משם יורדת לקשת כף הרגל, ורק בסוף מגיעה לעקב עצמו, בהדרגה ולפי התגובה שלכם. לפני כן אני שואלת מתי הכאב התחיל, מתי הוא הכי חזק, באילו נעליים אתם הולכים וכמה שעות אתם עומדים.

בעיסוי רפואי לכאב בעקב אני משחררת בשוק את התאום והסולאוס, עובדת בעדינות לאורך גיד אכילס ומשני צידיו, ובקשת לוחצת לאט לאורך הפאשיה הפלנטרית ועל שרירי כף הרגל הקטנים.

וכשהשרשרת מעורבת, למשל כשאתם מעבירים משקל לרגל אחת, אני מוסיפה עבודה על הירך האחורית, האגן והגב התחתון. מי שרוצה טיפול שקט ומרוכז יותר יכול לבחור בעיסוי קצוות, שעה וחצי של עבודה על כפות הרגליים, הידיים, הראש, הפנים והצוואר.

מה מרגישים אחרי?

יש מטופלים שיוצאים מהטיפול ודורכים ״רך״ יותר, עם פחות כאב בצעדים הראשונים. רגישות קלה ביום שאחרי היא רגילה. אני ממליצה לא לצאת מהטיפול ישר לריצה, ולהתחיל באותו ערב את המתיחות שנלמד יחד.

כמה זמן זה לוקח, ולמה צריך סבלנות?

כאב בעקב הוא בדרך כלל לא עניין של שבוע, כי הפאשיה הפלנטרית היא רקמה חזקה וקשיחה שמגיבה לאט, ובכל יום היא ״נבחנת״ מחדש באלפי צעדים. לכן גם כשיש הקלה טובה אחרי טיפול, הכאב עלול לחזור קצת אחרי יום עמוס על הרגליים, וההתקדמות נמדדת בשבועות ולא בימים.

מה שאני רואה בקליניקה הוא שהשילוב עובד הכי טוב: טיפולים במרווחים קבועים, מתיחות קצרות כל יום בבית, ונעליים שתומכות בכף הרגל. כשאחד מהשלושה חסר, ההתקדמות איטית יותר. ואם אחרי כמה שבועות אין שום שינוי, או שהכאב מחמיר, חשוב לחזור לרופא/ה ולבדוק שאין משהו נוסף, כמו לחץ על עצב בכף הרגל או שבר מאמץ.

הקשר הרגשי: כשכל צעד כואב

כאב בעקב נשמע ״קטן״, אבל מי שחי איתו יודע כמה הוא שוחק. כשכל צעד כואב, מפסיקים לצאת להליכות, מוותרים על טיולים, מחשבים כל יציאה מהבית. הוויתורים הקטנים האלה מצטברים לתסכול, לעייפות ולפעמים לבדידות.

בעיניי, כפות הרגליים הן המקום שבו אנחנו פוגשים את האדמה. כשהן כואבות, קשה להרגיש יציבות, גם בגוף וגם בחיים. אני רואה את זה אצל מטופלים: ברגע שהכאב יורד קצת, משהו בכל הגוף נרגע, והם מתחילים לדבר על דברים שחיכו בצד. כאב ממושך משפיע על מצב הרוח, ומצב רוח ירוד משפיע על הדרך שבה אנחנו חווים כאב. הרחבתי על הקשר הזה בעמוד כאב שלא עובר.

מה אפשר לעשות בבית?

בבית, העקב צריך שגרה קטנה וקבועה: להעיר את כף הרגל לפני שקמים מהמיטה, לגלגל אותה על בקבוק קפוא או על כדור קטן, למתוח את הקשת ואת השוק כל יום, ולבחור נעליים עם תמיכה בקשת ועקב מרופד. גם שירות הבריאות הבריטי (NHS) ממליץ, בין השאר, על מנוחה, מתיחות קבועות ונעליים כאלה.

שתי המתיחות, ועוד שני הרגלים קטנים:

• לשבת, להניח כף רגל על הברך השנייה, למשוך בעדינות את האצבעות לאחור ולהרגיש את המתיחה לאורך הקשת. עשר שניות, כמה פעמים, במיוחד לפני הצעדים הראשונים של הבוקר.
• למתוח את השוק מול קיר, עם עקב צמוד לרצפה וברך ישרה, ואחר כך עם ברך מכופפת.
• לא ללכת יחפים על משטחים קשים בתקופה כואבת.
• בעבודה בעמידה, לחפש הזדמנויות קטנות לשבת או להעביר משקל, ולהניח מתחת לרגליים משטח רך כשאפשר.

ואם העקב שלכם כואב כבר יותר מדי זמן, מוזמנים לכתוב לי. נבדוק יחד מאיפה הוא ״מושך״.

מקורות

• שירות הבריאות הבריטי (NHS), Plantar fasciitis: מידע כללי על התסמינים, על מה שאפשר לעשות בבית ומתי כדאי לפנות לרופא.