כאב שלא עובר: למה כאב פיזי וכאב רגשי קשורים ומה אפשר לעשות

מה זה כאב כרוני?

כאב כרוני הוא כאב שנמשך או חוזר במשך יותר משלושה חודשים. לפעמים הוא התחיל מפציעה שכבר החלימה, לפעמים מעומס שהצטבר לאט, ולפעמים אי אפשר להצביע בכלל על רגע שבו הוא התחיל. הוא מושפע גם מהגוף וגם ממה שעובר עלינו, ולכן אני מטפלת בו בשני המקומות.

מי שחי עם כאב כזה מכיר את המשפט ״הבדיקות תקינות״. הוא אמור להרגיע, אבל הרבה פעמים הוא דווקא מתסכל: אם הכול תקין, למה זה עדיין כואב? העמוד הזה הוא הניסיון שלי לענות על השאלה הזו, מהמקום שבו אני עומדת, כמטפלת, ולא כרופאה.

מה זה בכלל ״מטפלת בכאב״?

״מטפלת בכאב״ היא ההגדרה שבחרתי לעצמי, כי לדעתי אי אפשר באמת להפריד בין הכאב בגוף לכאב בנפש. אני מטפלת בשניהם באותה קליניקה, ולפעמים באותו מפגש: עיסוי רפואי לשרירים ולנקודות הכואבות, והנחיית NLP למה שמתחת, כמו הפחד, העומס והסיפור שהגוף מספר לעצמו כשהוא כואב כבר הרבה זמן.

כשפתחתי את הדף העסקי שלי, שאלתי את עצמי את השאלה הזו בקול. התשובה שלי לא השתנתה מאז:

כאב מתחלק לכאב פיזי (גוף) וכאב רגשי (נפש), אך ידוע שאלו קשורים אחד בשני.

החלום שלי היה לתת מענה טיפולי לשני סוגי הכאב, וזו ההגדרה של התפקיד שלי. לכן אני לא קוראת לעצמי ״מעסה״ ולא ״מנחה״. אני מטפלת בכאב, בכל מקום שהוא יושב בו.

בפועל, עיסוי רפואי עובד על השרירים, על רקמת החיבור ועל הנקודות הכואבות, והנחיית NLP עובדת על מה שמתחת.

האם כאב פיזי וכאב רגשי באמת קשורים?

כאב פיזי וכאב רגשי קשורים, ויש לזה גיבוי גם מחוץ לקליניקה. בשנת 2020 עדכן האיגוד הבינלאומי לחקר הכאב (IASP) את ההגדרה הרשמית של כאב, לראשונה מאז 1979. לפי ההגדרה המעודכנת, כאב הוא חוויה תחושתית ורגשית לא נעימה, שקשורה לנזק ממשי או אפשרי לרקמה, או דומה לחוויה כזו.

שימו לב למילה ״רגשית״. בהערות שצורפו להגדרה מוסבר שכאב הוא תמיד חוויה אישית, שמושפעת במידות שונות מגורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים, ושכאב ופעילות של עצבי התחושה הם לא אותו דבר. כלומר, הכאב שאתם מרגישים משקף את מה שקורה ברקמה, וגם את החוויה של מה שקורה. וחוויה מושפעת ממה שאנחנו מרגישים, זוכרים ומפחדים ממנו.

ואם זה נשמע כאילו הכאב ״בראש״? להפך. ההגדרה מבקשת לכבד את החוויה של מי שכואב לו, גם כשלא רואים סיבה בצילום.

למה כאב ״נודד״ בגוף?

החלקים של הגוף מחוברים ומפצים זה על זה, ולכן כאב ״נודד״. שריר שמתכווץ בגב התחתון משנה את הדרך שבה האגן זז, והאגן משנה את העומס על הברך ועל כף הרגל. כתפיים שנסגרות קדימה מקצרות את החזה ומשנות את הנשימה. כך כאב שהתחיל במקום אחד עובר הלאה, ולפעמים המקום שהכי כואב הוא בכלל לא המקור.

אני חוזרת לרעיון הזה כמעט בכל טיפול: הגוף שלנו בעל מערכות יחסים בינו לבין עצמו.

לכן בטיפול בכאב כרוני אני לא עובדת רק על הנקודה שמצביעים עליה. אני מחפשת את מערכת היחסים: מי מושך את מי, מי מפצה על מי, ומה הגוף ״החליט״ לעשות כדי להגן על עצמו.

הבטן: המקום שבו מרגישים קודם

אם משהו מפחיד אותנו, מרגש אותנו, רובנו נרגיש את זה קודם בבטן. לדעתי, הבטן היא מרכז ובאר האנרגיה שלנו, ולכן היא גם אחד המקומות הראשונים שנסגרים כשקשה.

ברמה הגופנית, יש כאן גם הסבר פשוט: שרירים עמוקים כמו ה-Psoas עוברים מהגב התחתון, דרך עומק הבטן, אל הירך. כשיש כאב בגב התחתון, סביר מאוד להניח שהוא קשור גם לבטן. עיסוי בטן נעשה אצלי רק אחרי שאני שואלת ומקבלת אישור, והמגע הזה מוביל לפעמים לתגובות רגשיות. דמעות, צחוק, זיכרון שצף. לא צריך לעצור אותם ולא לנתח אותם. רק לתת להם לעבור.

הצוואר: המילים שנשארו בפנים

כשכתבתי למי מתאים עיסוי רקמות עמוקות לצוואר, אחד הסעיפים ברשימה היה על מילים שנתקעות בגרון. לפי תפיסת הצ׳אקרות, הצוואר קשור לביטוי, ליכולת להוציא החוצה את מה שיש בפנים.

זו אמונה שלי, לא עובדה מדעית, ואני מציגה אותה ככזו. אבל אני פוגשת הרבה צווארים ש״מחזיקים״ שיחה שלא קרתה. ולפעמים, אחרי שהשיחה הזו קורית, בחיים או בקליניקה, הצוואר מגיב אחרת למגע. על הצוואר הרחבתי בעמוד כאבי צוואר וכתפיים.

הגב שלי: כשהמטפלת בכאב כואבת

אני לא כותבת את כל זה מהצד. גם לי כאב הגב התחתון, ובתקופה מסוימת הוא פשוט לא הרפה. ואני, המטפלת בכאב, הייתי צריכה להודות שהסנדלר הולך יחף.

עשיתי לעצמי את מה שהייתי עושה למטופלת. נתתי לגוף מנוחה. נשמתי לאט, ודמיינתי שאני צובעת את האוויר בצבע של אהבה. השתמשתי בכוסות רוח ובמתיחות. וכל זה עזר, אבל לא עד הסוף.

מה שהזיז את הכאב באמת היה הרגע שבו עצרתי ושאלתי מה קורה אצלי מבפנים. ישבתי עם השאלה מה אני סוחבת עכשיו, ואיפה אני מחזיקה יותר ממה שאני יכולה. רק כשהסכמתי להסתכל על זה, הגב התחיל לשחרר. לא בבת אחת, ולא כמו קסם. אבל באמת.

אני לא מספרת את זה כדי להגיד שכל כאב גב הוא רגשי. אני מספרת את זה כי ראיתי בגוף שלי מה שאני רואה אצל מטופלים: כשמטפלים רק בצד אחד, הצד השני ממשיך למשוך.

מה אומר המחקר על עיסוי, ומה הוא לא אומר?

המחקר על עיסוי לכאב גב תחתון מראה שיפור בכאב ובתפקוד בטווח הקצר, אבל לא ראיות להשפעה ארוכת טווח. סקירה שיטתית של Cochrane משנת 2015 (Furlan ועמיתיה) בחנה 25 ניסויים מבוקרים, ומצאה שיפור כזה אצל אנשים עם כאב גב תת-חריף וכרוני, בהשוואה לטיפולים לא פעילים.

חשוב לי להיות מדויקת כאן: איכות הראיות הוגדרה נמוכה עד נמוכה מאוד, והחוקרים כתבו שהביטחון שלהם ביעילות העיסוי מועט מאוד.

מה אני לומדת מזה? שעיסוי לבד הוא לא תשובה לכאב כרוני, ושהוא כנראה עובד הכי טוב כחלק מתמונה רחבה יותר: תנועה, שינה, הבנה של הכאב, וגם עבודה על הצד הרגשי. זו בדיוק הסיבה שבגללה אני משלבת.

איך אני מטפלת בכאב שלא עובר?

טיפול בכאב כרוני אצלי הוא תהליך ולא פרוטוקול קבוע: הוא מתחיל בשיחה ארוכה מהרגיל, ממשיך בעיסוי רפואי איטי ומדויק שעובד גם על מערכת היחסים בין האזורים, ולפעמים משלב הנחיית NLP למה שמתחת לכאב, או טיפול משולב שמחבר בין השניים. את הקצב קובעים יחד.

שיחה

במפגש הראשון אני שואלת ממתי זה כואב, מה כבר ניסיתם, מה אמרו הרופאים, מה מחמיר ומה מקל, ואיך נראים החיים סביב הכאב. לא פעם, כבר בשיחה הזו מתחיל להתבהר איפה הכאב יושב.

מגע

בעיסוי רפואי אני מתמקדת באזורים שקשורים לכאב ובמערכת היחסים שלהם עם שאר הגוף. העבודה איטית ומדויקת, עם דגש על נשימה. בכאב כרוני, מערכת העצבים רגישה במיוחד, ולכן ״יותר חזק״ הוא לא ״יותר טוב״. המטרה היא שהגוף ירגיש בטוח מספיק כדי לשחרר.

הנחיה

בהנחיית NLP אנחנו עובדים על מה שמתחת לכאב: הפחד מתנועה, העומס, המחשבות שחוזרות. NLP היא הנחיה קצרה וממוקדת, ולא פסיכותרפיה, ואם אני מזהה שצריך טיפול נפשי מקצועי, אני אומרת את זה.

טיפול משולב

בטיפול משולב גוף ונפש שני הכלים נפגשים במפגש אחד של 90 דקות. המגע מרכך ומאפשר לדבר, והשיחה מאפשרת לגוף לשחרר. משם אנחנו ממשיכים, בקצב שמתאים לכם.

הקשר הרגשי: מה הוא כן אומר, ומה הוא לא

הקשר בין כאב לרגש הוא לא האשמה. אם הכאב שלכם מחמיר בתקופה לחוצה, זה לא אומר שאתם ״עושים את זה לעצמכם״. זה אומר שאתם בני אדם, ושהגוף והנפש שלכם מדברים זה עם זה, כמו אצל כולנו.

והקשר הזה הוא גם חדשות טובות. אם יש יותר מדרך אחת שבה הכאב מגיע, יש גם יותר מדרך אחת להקל עליו. לפעמים זה מגע, לפעמים זו שיחה, ולפעמים, ולרוב, זה גם וגם.

כאב ממושך גם משנה את החיים מסביב: מוותרים על פעילויות, ישנים פחות, מתעייפים מלהסביר. גם בבית אני רואה מקרוב כמה כאב ״קטן״ שלא עובר יכול לשחוק, ועל זה כתבתי בסיפור כף היד.

מה אפשר לעשות כבר היום?

עם כאב כרוני אפשר להתחיל כבר היום בכמה צעדים קטנים: לרשום מתי הכאב מחמיר ומתי הוא נרגע, לזוז בעדינות גם כשכואב, לנשום לבטן כמה דקות ביום, ולא להישאר עם זה לבד. אלה לא תחליף לטיפול, אבל הם נותנים לגוף ולראש מקום להתחיל להרגיש קצת אחרת, ונותנים לי ולרופא/ה מידע חשוב.

כשרושמים, לפעמים מופיע דפוס שקשור לשינה, לעומס או לאנשים מסוימים. ותנועה עדינה חשובה גם כשכואב, כי גוף שמפחד לזוז נעשה נוקשה יותר, ונוקשות מגבירה כאב. בנשימה, יד אחת על הבטן ויד אחת על החזה, ונותנים לבטן לזוז ראשונה.

ועוד שאלה אחת, בכנות: האם יש משהו שאני סוחב/ת ולא אומר/ת? לא כדי למצוא אשמה, רק כדי לראות. וכשאני אומרת ״לא להישאר לבד״, הכוונה לרופא/ה, למטפל/ת או לחבר/ה קרוב/ה. כאב נעשה כבד יותר כשמחזיקים אותו בשקט.

ולפני כל מפגש, גם עם כאב שלא עובר, אני עוצרת לרגע ושואלת לאן נגיע היום. על הרגע הזה כתבתי בפוסט על החמש דקות שלפני הטיפול. מוזמנים לכתוב לי, בקליניקה בגן יבנה או בחולון.

מקורות

• Raja SN, Carr DB, Cohen M, et al. The revised International Association for the Study of Pain definition of pain: concepts, challenges, and compromises. Pain. 2020;161(9):1976–1982. ההגדרה וההערות באתר IASP: iasp-pain.org/resources/terminology
• Furlan AD, Giraldo M, Baskwill A, Irvin E, Imamura M. Massage for low-back pain. Cochrane Database of Systematic Reviews. 2015, Issue 9. CD001929. הסקירה המלאה בספריית Cochrane